עוברים לדירה שכורה ולא מוותרים על העיצוב

המיקום: שיכון דן, תל אביב. זוג בשנות הארבעים ושתי בנותיהם בגיל 8 ו 11 עברו לדירה שכורה בידיעה שיגורו בה כשנתיים. מצד אחד רצו לשמור על מראה מעוצב, מצד שני רצו מינימום של השקעה כספית במקום הזמני. הנוף היה שיקול משמעותי בבחירה של הדירה בת שלושת החדרים.

במעבר לדירה שכורה זמנית ישנן מגבלות המאתגרות את העיצוב: מצד אחד, מגיעים עם רהיטים מהדירה הקודמת שלא הותאמו מראש לחללים אליהם עוברים. מצד שני, הרבה פעמים לא ניתן לבצע שינויים במבנה בגלל התנגדות של בעלי הבית ועלויות יקרות. בנוסף, הרעיון של לקנות רהיטים חדשים יורד כי במילא עוד מעט עוברים דירה ואולי הם לא יתאימו במעבר הבא. איך אפשר בכל זאת למצות את הפוטנציאל העיצובי כשעוברים לדירה שכורה?

פרקט למינציה חדש על גבי הריצוף הקיים

ריצוף וצבע הם חלק מהפרמטרים המשפיעים בצורה משמעותית על המראה והאוירה בבית והיו חסרים בדירה שלפנינו. טיפול באלה יצר את השינוי מתבקש – רצפת הדירה חופתה בפרקט למינציה ויצרה מראה חמים. התקנת הפרקט בהנחה על גבי ספוג – מאפשר פירוק ולא פוגע ברצפה המקורית. המרפסת חופתה באריחי דק איפאה והקירות נצבעו בצבעים שונים. מיקום נכון ומושכל של הרהיטים עם שמירה על מעברים נכונים בינהם – נותן את תחושת המרחב והנוחות.

התוכנית לפני משמאל. מימין תוכנית העמדת הריהוט.

הסלון: הנוף הפתוח הנשקף מהחלונות מהווה תפאורה בפני עצמה. בתכנון העמדת רהיטים נלקחו בחשבון שמירה על מרווחים נכונים של מעברים כדי ליצור זרימה והרמוניה. התלבטות במיקום הספה – אופציה אחת אפשרה ישיבה עם הפנים אל החוץ אך זו יצרה תיחום חד מדי לסלון מכיוון הכניסה. באופציה השניה הישיבה עם הגב לנוף אך בתוך הדירה נוצרת תחושת חלל גדול יותר. ואופציה זו נבחרה. שטיח (שטיחי איתמר) יוצר הגדרה של החלל והפרדה מהמבואה ומוסיף אלמנט של צבע ורכות נעימה. עבודות האומנות של דורית טייכמן המעצימות את האוירה מצאו גם הן את מקומן כמו הקירות פשוט חיכו להן. הפסנתר מוקם על יד החלון על קיר שהתאים כמו כפפה לגודלו. מרווח נכון בין הספה לפסנתר מאפשר פינת נגינה נוחה ונעימה עם מבט אל החוץ. הגוונים שנבחרו לחלל הציבורי הם סביב פלטת צבעים חום – בז' עם נגיעות של כתום-צהוב-ירוק.

שידה לבנה מהדירה הקודמת משמשת כעת כרהיט כניסה עם מקום למפתחות, מכתבים ותיקים

מבואה: השידה הלבנה שהובאה מהבית הקודם משמשת כעת כשידת כניסה עם מגירות למכתבים, מפתחות, וארונות נמוכים לתיקים. הקיר שמאחוריה נצבע בגון גרז'י (נירלט 0211) המבליט את יצירת האומנות התלויה מעליה (עבודה של דורית טייכמן) ואת השידה. השטיח (צמר שטיחים) מוסיף גם הוא לעניין ולחמימות.

המרפסת: המרפסת שהיתה מאוד מוזנחת עברה מהפך ומהווה מקום נעים לשהות בו מול הנוף הפתוח. רצפתה חופתה באריחי דק מעץ איפאה.(א.ח. שטיחים פרקטים) פתרון זה מתאים במיוחד לדירה שכורה מאחר וההתקנה פשוטה ביותר ולא פוגעת בריצוף הקיים. הריהוט מתחשב בגודל המרפסת הקטן ( 7 מ"ר) ובמספר הנפשות בבית – על כן נבחר שולחן אופטימלי עגול בקוטר 90 סמ. זהו הרהיט היחיד שנרכש כיוון שבדירה הקודמת לא היתה מרפסת. הצבע התכול משלים את צבע העץ של הדק. נשתלה צמחית נוי וצמחי תבלין בעדנית.

פינה קטנה עם כיף גדול

חדר הבנות: המיטות הועמדו אחת במקביל לשניה כאשר בינהן שטיח (צמר שטיחים) המיצר הפרדה בין האזורים וגם תחושה של מרחב גדול יותר. קיר החלון נצבע (טמבור P1542) בצבע הנותן קונטראסט הרמוני ושקט ללובן של הוילון, גוף התאורה והמצעים. הרעיון ליצור אוירה שקטה ומינימלית בצבעים כדי להקטין את העומס מאחר ובחדר ילדים יש הרבה אביזרים אחרים שנותנים צבע.

העמדה אופטימלית בחדר סטנדרטי

חדר השינה של ההורים: דירות בבניה קבלנית הולכות וקטנות בשטחן. בזכות מיטה שתופסת רוחב צנוע (160) נשאר מקום נאה למעברים מה שיוצר תחושת מרחב ונוחות. גב המיטה לא הורכב כיון שהחלון שמעל למיטה נמוך מגובה גב המיטה המקורי. שטיח מיוחד תמיד יוצר עוד עניין (שטיחי איתמר) וחמימות.